הסכם הסגרה , השאלות שלא שואלים. 

המונח הסכם הסגרה עלה לאחרונה לכותרות, בעקבות הסגרתו של בן איבגי, מי שנמצא אשם ברצח האכזרי של נהג המונית דרק רוט ונידון לכ-16 שנות מאסר.

בן איבגי נשפט לכ-16 שנים ובאחת החופשות מהכלא ביצע שוד ונעלם, ככל הנראה לארגנטינה. עד לרגע מעצרו שם, בעקבות חשד למעורבות בסמים, לא הסכימה ממשלת ארגנטינה להסגירו לישראל, היות וחוקי ארגנטינה בדבר מעורבות פלילית מתחת לגיל 14, גיל ביצוע רצח הנהג דרק רוט, אינם תואמים לחוקי ישראל.

בתוכניתו של גבי גזית, התייחסתי בהרחבה להסכם הסגרתו של בן איבגי, מומלץ מאוד לשמוע .

המקרה של בן איבגי מביא לשולחן סוגיה מעניינת בדבר הסכם הסגרה בין מדינות ומעלה תהיות בדבר התנהלות ההליך, שהרי על מנת שאכן תתקיים הסגרה, חייבות המדינות לחשוב באופן דומה.

ראשית יש להבין האם קיים הסכם הסגרה בין המדינות. לאורך ההיסטוריה, מדינות בעלות אג'נדה משפטית וחברתית זהה, יצרו הסכמי הסגרה אשר מטרתם למנוע אי ענישה של נאשמים נמלטים, מתוך הבנה שאם אדם נשפט במדינה בה בוצע הפשע ונמצא אשם, עליו לשאת בתוצאות המעשה, גם אם הוא מצליח לברוח מתחומי השיפוט של המדינה.

מערך יחסים זה נועד במידה רבה גם על מנת למנוע כניסה של פושעים אל תחומי מדינות אחרות, שהרי נמלטים מהחוק יעדיפו בדרך כלל להימלט למדינות עמן אין לנו הסכם הסגרה.

כל עוד שתי המדינות רואות עין בעין, הסכם הסגרה בין מדינות הוא הליך בעל עוצמה. מחויבות של העולם ללוחמה בפשע ולרדיפת הצדק, לא משנה איפה תניח רגלייך על הגלובוס. אך מה קורה כאשר יש הבדלים במערכת המשפט ולא פחות חשוב מזה, בתפיסה החברתית של שתי המדינות -

במקרים אלה חייבות המדינות להתדיין באופן פרטני וליצור מה שנקרא, הסכם הסגרה אישי, אשר מטפל בכל מקרה לגופו. קחו למשל מצב בו גיל האחריות הפלילית שונה בין מדינה למדינה, או מקרים בהם הענישה במדינה בה בוצע הפשע, קשה הרבה יותר או נוגדת את התפיסה של המדינה בה שוהה האשם כעת, האם על המדינה להסגירו ובכך למעשה לדון אותו לעונש קשה שלא תואם את הראייה המשפטית שלה עצמה -

שהרי המדינה המבצעת את ההסגרה, לא הייתה שותפה פעילה בהליך השיפוט של אותו נאשם ואין לה כל מושג למה ומדוע נמצא אשם. איפה עובר הגבול בין האחריות של אותה מדינה לאדם השוהה בגבולותיה, לעיתים שנים רבות עד אשר מבקשים להסגירו, לבין היכולת לסמוך על המדינה השופטת שמציתה את הדין עם הנאשם והוכיחה, מעל לכל ספק ולפי אמות המידה שלה שאכן יש להענישו.

במקרה של בן איבגי דרשה ממשלת ארגנטינה שירצה את עונשו רק בגין השוד שביצע, היות והרצח בו הואשם התרחש ביותו מתחת לגיל האחריות הפלילית בארגנטינה. עלינו לשאול עצמנו האם דרישה זו לגיטימית ואיך היא מערערת את זכותה של כל מדינה, להחליט אודות מערכת המוסר והמשפט שלה, כמדינה נאורה.

המידע שלפניכם הינו כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים